26.08.2026 הרהורי אמצע השבוע 38,

האם אנו מוכנים להשפעת אל ניניו השנה? הנה רשימת בדיקה בסיסית.

מליני שנקר

שיח דיגיטלי

הרבה מדברים על אל ניניו השנה. אבל עד כמה אנחנו מוכנים? אילו לקחים נלמדו ותועדו ברשות הציבור? בשנים 2009 ו-1998 אל ניניו שטף את המונסונים הדרום-מערביים ולאחר מכן המונסונים הצפון-מזרחיים זרעו הרס בדרום הודו.

המינהל הלאומי לאוקיינוגרפיה ומינהל של ארצות הברית של אמריקה מסר בהודעה לעיתונות בשנת 2009 כי תנאי אל ניניו ניכרים בתמונה זו של אנומליה בטמפרטורת פני הים, המבוססת על נתונים מרדיומטר סורק המיקרוגל המתקדם עבור EOS (AMSR-E) בלוויין אקווה של נאס"א ב-26 ביולי. הנתונים הנוכחיים מושווים לטמפרטורות ממוצעות ארוכות טווח (1985-1997) שנמדדו על ידי רדיומטרים מתקדמים ברזולוציה גבוהה מאוד שטסו במספר משימות של NOAA.

גם הפעם, בשנת 2026, השפעתו של אל ניניו "טרם הגיעה", אך הורגשה בחופי הודו וביבשה באופן הברור ביותר מאז יולי 2026. גם עונת הקיץ הקודמת הייתה קשה - באופן אופייני לכך. אל ניניו מופעל על ידי התפרצויות הרי ים בדרום האוקיינוס ​​השקט, המקזזות את מזג האוויר העונתי בכל חלקי העולם. הדפוסים הלא עונתיים מקזזים זה את זה גם מבחינה גיאוגרפית. זוהי מטריצה ​​מורכבת מאוד.

אז, עד כמה אנחנו מוכנים להתמודד עם השפעת מזג אוויר לא עונתי? מזג אוויר חם ויבש ביולי במקום גשם שוטף? זה דוחף את מחזורי מזג האוויר לעונות לא הולמות. ההשפעה תהיה על סל המזון / ביטחון תזונתי, דיור ומחסה, תשתיות פינוי ולוגיסטיקה, תחנות מזון או בתי תמחוי עבור שכבות החברה האזרחית וכו'?

אילו הכנות קיימות כדי למנוע הצפות בערים ובכפרים כפריים? אילו אמצעים אדמיניסטרטיביים ננקטו כדי לאגור דגני מזון על בסיס לנפש? האם מקלטים רב-תכליתיים לאסונות המתאימים לאנשים תשושים ותשישים קיימים לקראת השיטפונות? האם ישנם מספיק מקלטים לאסונות ביחס לאוכלוסייה (שעשויה להיעקר במהלך אסונות)? לשם כך עלינו לדעת את האוכלוסייה שנעקרה במהלך השיטפונות האחרונים שנגרמו על ידי אל ניניו. אבל אז אין לנו אפילו את נתוני מפקד האוכלוסין של העשור? "איך נוכל לתכנן תשתיות", אומר הפוליטיקאי המסורה, ראש ממשלה נדיר ומצפוני.

 כהכנה לשיטפון הקרוב, יש חשיבות עליונה שמסמכי בעלות על בתים של כל אזרח יהיו דיגיטליים, כך שבמקרה של שיטפון ומסמכים מקוריים יאבדו בשיטפון, התיעוד יסייע ליישב תביעות פיצויים.

 יש לתכנן ולתכנן מקלטים לאסונות כדי להכיל את המקסימום של 1000 איש במדינה כמו הודו. רק תחשבו על כלי המטבח הדרושים לבישול המוני בקנה מידה כזה! אתם ואני היינו מרגישים אתגר להכין 5 ליטר תה בבת אחת!

 ייתכן שיהיה צורך לבנות את המקלטים על כלונסאות כדי למנוע הצפות בתוך הבית.

 במקלטים חייבים להיות אזורי בישול מרווחים ומספיק מקום לבישול אוכל עבור פליטי האסון.

 הוראות הפינוי צריכות להיות רב-לשוניות ושפת סימנים בנוסף לשפת ברייל; יש לתת אותן גם למטפלים ולמטפלים באוכלוסייה התלויה בכיסאות גלגלים ולאלו הסובלים מבעיות בריאות נפש, בין היתר כמו שיתוק מוחין / ספסטיקה, סכיזופרניה, אנשים דו-קוטביים או משותקים / אנשים עם מוגבלויות ניידות.

 במקלטים חייבים להיות מספיק מקום כדי שפליטי האסון יוכלו לישון על מזרנים נוחים ללא מיזוג אוויר (כלומר, יש צורך באוורור צולב מספק).

 מספיק דגנים ובישול סניטרי בריא, עם ביטחון תזונתי המבוסס על מדד תזונתי. לפי נהלי הפעולה של NDMA, 60 יום של מנות מזון מכוילות על בסיס לנפש. חובה לשמור כמלאי מזון במשמורת הממשל המחוזי. לגאוותה ולזכותה של הודו ייאמר, לא היה מקרה מוות אחד מרעב בצונאמי שפקד את איי אנדמן ניקובר בחודשי ההתאוששות לאחר הצונאמי האסייתי. תושב אי אחד באי ניקובר הגדול והשומם (הטריטוריה הדרומית ביותר של הודו) סימן ביד ימין את ידו ואמר לי "הממשל היה נותן לנו כמות כזו של קיצ'אדי לארוחה, זה לא השביע אותנו אבל זה היה מספיק כדי לא להשאיר אותנו רעבים".

 "לא היה מחסור במי שתייה נקיים למרות שהם היו בקיצוב", אומר דייג אחר ששרד את הצונאמי בטאמיל נאדו.

 יש צורך בשירותים מספיקים כדי לשרת מקסימום שלושה משתמשים בשעה לכל שירותים במקלט אחד. יש לתזמן חיטוי אוטומטי של שירותים לשימוש של שלושה אנשים בשעה.

 יש להתאים את השירותים למשתמשי כיסאות גלגלים, תשישים וחלשים. מתנדבים צריכים לסייע לאוכלוסייה חלשה וחלשה עם מוגבלויות שונות במקלטים להשתמש בשירותים: יש לתקן את מושבי האסלה / אסלות מחוברים עם מגביות נשלפות כדי להתאים לצרכים של אנשים עם מוגבלויות ניידות. קשישים ואנשים שבריריים מאוד זקוקים לסיוע בישיבה על מושב האסלה או לקום משם.

 אולי זה מבשר טובות לתכנן כמה מקלטיםרק עבור אנשים תשושים, חולים בעלי מוגבלויות שונות ואנשים החיים עם בעיות בריאות הנפש/מדעי העצב, כאשר התשתית תואמת ואחיות מתנדבות בתפקיד 24/7.

 יש לתכנן גיאוגרפית נקודות מזון התואמות את הרגישות התרבותית. באוקטובר 2009, צפון קרנטקה, למשל, הוצף ונפגע, והותיר אלפים ללא קורת גג. אם משכנים אותם במקלטים לאסונות ונותנים להם מזון כמו חיטה במקום ג'ואר, הם עלולים לפתח הפרעות אנדוקריניות שמחמירות את הלחץ של המצב. באופן דומה, דייגים זקוקים לדגים ואורז שלוש פעמים ביום; ספירת פחמימות לא משנה להם מכיוון שהם שורפים כל כך הרבה קלוריות בזמן הדיג. לכן, מזון מקומי הוא אזור ללא פשרות. זה נקרא ביטחון תזונתי רגיש לתרבות בשפת הפחתת אסונות.

 טיהור סכרים ומאגרים תורמים רבות מאוד להפחתת שיטפונות והשפעות אחרות של אל ניניו - כמו מפולות בוץ, מפולות קרקע, שיטפונות פתאומיים, שיטפונות, מחלות הנישאות במים, מוכנות רפואית מתאימה וכן הלאה.

 האם צוותי החיפוש וההצלה קיבלו קורסי רענון והכשרה בכל כפר?

 האם הלוגיסטיקה והציוד לחיפוש והצלה שודרגו ותוחזקו?

 אזרחים יכולים גם להתכונן על ידי דיגיטציה של המסמכים המשפטיים שלהם - החל ממסמכי רכוש ועד תעודות זהות, דרכונים, כרטיסי ביטוח/ניירות וכו', הרבה לפני תחילת השיטפון. לשם כך, הסתמכות על מערכות התרעה מוקדמות מדויקות ומתקנים לחיזוי מזג אוויר היא בעלת ערך קריטי.